קרדיט תמונה FREEPIK

תביעת גירושין נראית לכם מפחידה? היחסים בינכם עלה על שרטון אבל אתם לא יודעים האם מגישים תביעת גירושין ברבנות או בבית משפט? רוצים לדעת מה צריך לכתוב בתביעת הגירושין? כדאי מאוד שתקראו מאמר זה.

תביעת גירושין ברבנות או בבית משפט

מרוץ הסמכויות שיש בין בית הדין הרבני לבית המשפט גורם לזוגות רבים בלבול האם מגישים תביעת גירושין ברבנות או בבית משפט.

אלא שצריך לדעת שבעוד שתביעת מזונות ילדים או מזונות אישה יכולים להתנהל בבית הדין הרבני או בבית משפט לענייני משפחה, הרי שבקשה להתגרש יש להגיש אך ורק בבית הדין הרבני, שכן לבית המשפט לענייני משפחה אין כל סמכות לדון ולהכריע בעניין זה.

החריג לכלל זה הוא במקרה של "נישואי תערובת" כלומר שאחד מבני הזוג הינו יהודי ובן הזוג השני שייך לדת אחרת, כאשר במקרה זה בית המשפט לענייני משפחה הוא שיהיה מוסמך לדון בתביעת הגירושין.

מה צריך להביא לתביעת הגירושין

בכדי שתוכלו להגיש תביעת גירושין יש צורך לפתוח תיק ליישוב סכסוך גם אם אין בדעתכם להגיע להסכם גירושין.

מזכירות בית הדין הרבני לא תקבל תביעה לפני שפתחתם תיק ליישוב סכסוך וחלפו 60 יום מיום פתיחת התיק ליישוב סכסוך.

רק לאחר שהיישוב סכסוך לא צלח תוכלו להגיש במזכירות בית הדין הרבני את תביעת הגירושין.

בכתב התביעה עליכם לפרט בהרחבה מה הסיבה שבגינה אתם מבקשים להתגרש או כפי שהדבר נקרא בשפה המשפטית מה הם "עילות הגירושין" שכן בכדי שבית הדין יחייב את בן הזוג להתגרש, יש צורך בעילת גירושין.

בין עילות הגירושין ניתן למנות "בגידה", "אלימות כלכלית" "אלימות פיזית" אישה מורדת" ועוד עילות נוספות.

ככל ותציגו עילה טובה יותר כך יגדל הסיכוי שתצליחו בתביעת הגירושין לחייב את בן הזוג להתגרש.

ככל ובן הזוג יסרב להתגרש למרות שבית הדין הרבני חייב אותו להתגרש הדבר עשוי להיות כסרבנות גט אשר יהיה ניתן להטיל סנקציות כנגד המסרב להתגרש.

תביעת גירושין על ידי טוען רבני

ניתן להגיש תביעת גירושין באופן עצמאי ללא סיוע של טוען רבני או לפנות לטוען רבני יהודה אבלס , אך ההשלכה לכך עלולה להיות שתביעת הגירושין תידחה.

אי ידיעת בן הזוג המבקש להתגרש את כל הכללים ההלכתיים עלול לגרור מצב בו הוא יפספס לטעון את הטענה העיקרית, כשלאחר מיכן יהיה קשה עד מאוד להפוך את הקערה על פיה בערעור לבית הדין הרבני הגדול

אלא שישנם שמסתפקים האם עדיף לקחת טוען רבני או עורך דין, כאשר מצד אחד עורך דין יש לו השכלה גבוהה יותר מאשר טוען רבני.

אך צריך לדעת כי מדובר בחשיבה מוטעית, עורך דין בקיא יותר בדין האזרחי, אך ככל והדבר קשור להליכים בבית הדין הרבני, הרי שלטוען רבני הבקיא בדין העברי יש יתרון משמעותי על פני עורך דין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *